כיצד להעריך ולסייע למורים כושלים
ד"ר אליעזר יריב
מכללת גורדון חיפה
מורים גרועים מצויים כמעט בכל בית ספר. למרות שהתופעה אוניברסאלית ושיעורה נאמד בין 5 ל – 7 אחוזים מכלל כוח ההוראה היא כמעט ולא נחקרה. מהם הגורמים שתורמים לקשייהם של אותם מורים? האם מדובר בכשל ניהולי? מהי תרומת המערכת -בהכשרה, במיון ובפיקוח- לכך? כיצד מנהלים מעריכים את עובדיהם וכיצד הם מסייעים לאותם מורים?
במחקר מקיף נדגמו באופן אקראי 40 בתי ספר יסודיים בצפון הארץ. בראיונות חצי מובנים עם מנהלי אותם בתי ספר התבקש כל אחד ואחת לתאר מקרה אחד של מורה שהציב בפניהם אתגר ניהולי ואישי. המנהלים התבקשו לפרט את הגורמים לקשייהם ולקשיי המורה ולפרט את דרכי ההתמודדות בה הם נקטו. במחקר נמצא שקשייהם של מורים נובעים מצירוף של נסיבות (ולא גורם יחיד), שיצרו מערבולת שדרדרה את המורה בחייו האישיים והמקצועיים. דוגמה אופיינית היא מורה שתפקודו היה חלש מלכתחילה. קושי זה לא אותר על ידי המערכת, המורה נתמך על ידי המנהל והמורה זכה על ידי הפיקוח לקביעות. כשהתחלפו מנהלים נחשפו הקשיים והמשבר התפקודי הוביל לקשיי הסתגלות ותפקוד בחיים האישיים ובמשפחה. מתוך ניתוח תוכן של תשובות מנהלים אותרו שלוש קבוצות גורמים עיקריות: א. ניהול לקוי (שיבוץ לא מתאים, היעדר הערכה והדרכה הולמת) ופיקוח רשלני – נמצאו בחמישית מהמקרים. ב. חסרונות של העובד. רבע מהמורים היו צעירים וחסרי ניסיון שהתקשו להסתגל לתנאים. רבע מהמורים הצטיירו כ'חסרי יכולת', תכונה שנקשרה בעיקר לנוקשות ויכולת נמוכה. כ-40 אחוז מהמורים תוארו כ'עצלנים'. ג. נסיבות חיים אישיות, בעיקר גירושין, מחלת קרוב משפחה, מצוקה כספית ומשברים אחרים שהיקשו מאוד על המורים לתפקד. במחקר זה זוהה מנגנון כפול שמונע שיפור: האחד - מנהלים מהססים להעריך את עובדיהם ולתת להם משוב על תפקודם. השני – למורים הכושלים אין כלים טובים דיים להעריך את עבודתם. וכך, בהיעדר משוב הם משוכנעים שהכול בסדר ואין צורך לשפר דבר. שני הצדדים מרוויחים 'שקט תעשייתי' במחיר של תקלות, חוסר שביעות רצון והישגים נמוכים של התלמידים. בהרצאה אציג ממצאי סדנא שערכתי למנהלים וסייעה לשפר את המצב.
