התנסות בכיתה וקבלת משוב על איכות ההוראה מהווים שלב חיוני בהכשרת סטודנטים להוראה. המחקר בוחן את התנהלות שיחת המשוב לאחר השיעור ואת התהליכים המתרחשים במשולש ההדרכה. אנו מניחים ששיטת ההדרכה ומערכת היחסים שנוצרת בתוך המשולש מקנה ערכים סמויים (כגון שליטה מול שוויון, מקומו של המורה בתהליך החינוכי) שהסטודנט ייקח עימו לעבודתו בעתיד, ומכאן חשיבות המחקר. לשם כך בחנו מהם נושאי הדיון בהדרכה הפדגוגית, מי מעלה אותם לסדר היום, וכמה זמן דנים בהם. תיעדנו כיצד מתנהל תהליך קבלת ההחלטות לגבי סדר היום, כיצד הוא מעצב את אופיים של מפגשי ההדרכה, ואת תחושת המשתתפים מהתועלת הגלומה בהם. את כל אלה בחנו באמצעות תיאוריית המיצוב (van Langenhoven & Harre, 1999). תיאוריה סמיוטית זו עוסקת בניתוח מבעים מילוליים מהם ניתן להסיק כיצד הדבר ממצב את עצמו וגם את המאזין. באמצעות תיאוריה זו נוכל להבין כיצד נתפסים התפקיד והאחריות בתוך משולש ההדרכה, ומהם התהליכים המתרחשים בשיחה.
המחקר מבוסס על ניתוח כמותי ואיכותני, כאשר המדגם כלל 12 מדריכות פדגוגיות, 32 פרחי הוראה ו-15 מורות מאמנות משתי מכללות בצפון. המחקר מבוסס על תצפיות בלתי משתתפות בשיעורים שלימדו המודרכים, תיעוד מפגשי ההדרכה וכן ראיונות חצי- מובנים אישיים שנערכו בנפרד עם המדריכות, הסטודנטים והמורות המאמנות לאחר המפגשים.
מהממצאים הכמותיים עולה כי שיחות הדרכה שצפינו בהן אינן ארוכות, והמדריכה היא הדוברת העיקרית. קיימת חלוקה של הדיבור, המבטא נוכחות וחלוקת כוחות והשפעה, תוך יצירת היררכיה ברורה. למדריכה יש נוכחות וחשיבות במפגש, והיא משפיעה על השתתפות המודרכת, והמורה/גננת מאמנת בשיחה. בשיחות מופיעים יותר 'סימני קריאה' (כלומר הנחיות ישירות) מסימני שאלה (בירור והתעניינות). הניתוח האיכותני בוחן את תהליך קבלת ההחלטות אודות התכנים שנאמרים במפגש, את נקודות המפנה בשיחת המשוב (כגון שינוי נושא, סיום השיחה), את המעורבות של כל אחד מהצדדים ואת האופן האישי בו הם תופסים את ההתרחשות לאחר שהסתיימה. הממצאים מצביעים על גורמים הקשורים לכוח שבמבנה הארגוני, לאקלים ולמערכת היחסים במשולש ההדרכה, להתנהלות המדריכה, ולשיקולי המודרכת.
נמצא כי המדריכה מנהלת את 'סדר היום' במפגש ההדרכה, מעלה את הנושאים בהדרכה, ופותחת את השיחה בעיקר על ידי הצגת שאלות. לעומת זאת, המודרכת פסיבית, ואינה מקבלת מענה לנושאים המטרידים אותה. המדריכה היא בעלת הסמכות והעוצמה, כמו גם הידע והכוח להשליט את דעותיה ועמדותיה, ולמודרכת חסרת הניסיון, יש מעמד נמוך. רוב השיחה עוסקת במעשיה ובקשייה של המודרכת, וניכר כי היא חשה חרדה, מתגוננת ואף שותקת. נוכחות המדריכה, מעצם היותה גורם בעל כוח, ותגובותיה, מלחיצה את המודרכות. לעיתים האקלים בהדרכה הופך ביקורתי וסמכותי, והמודרכת חשה מאוימת. המודרכת נמנעת מהצגת שאלות, ואינה מעלה נושאים שחשובים לה, או כאלה שעלולים לפגוע בה (כגון, טעויות שעשתה, חוסר ידע).
המסקנה העיקרית היא כי למערכת היחסים במשולש ההדרכה השפעה רבה על המודרכים. במשולש מתרחשת מערכת יחסים מורכבת שמולידה פער בין הציפיות הגבוהות שכל הצדדים תולים בהדרכה הפדגוגית ובהתנסות המעשית לבין התוצאות המאכזבות שהן מולידות. בסיכום נציג כמה המלצות כיצד להפוך את המפגש יותר מלמד ופחות מאיים.
van Langenhoven, L. & Harre, R. (1999) Introducing positioning theory , In R. Harre and L. van Langenhoven (Eds.) (1999), Positioning Theory (pp. 14-31). Cambridge, MA: Blackwell.
